אָמַר לֵיהּ רִבִּי (שמעון), חֲגוֹר זֵינָךְ, וְתָקִין גַּרְמָךְ, אִי תִּבְעֵי לְמִנְדַּע מִלִּין דְּשָׁארִית. אוֹ אִי תִּשְׁאַל בְּהָנֵי מִלִּין, אֵימָא לִי. אָמַר לֵיהּ ודַּאי, הָא יְדַעְנָא דְּבֵיתָאי שְׁכִיבַת, דְּלָא יְדַעְנָא מִנָּהּ כְּלוּם. וְחַבְרַיָּיא יַדְעִין. נָשִׁין מַאי טַעְמָא דַּעְתַּיְיהוּ קַלָּה.
אָמַר לֵיהּ דַּעְתָּא אַתְיָא בְּשִׁית דַּרְגִּין, וְכָל חַד נָטִיל חוּלָקֵיהּ, מַה דְּאִשְׁתְּאַר, קַל אִיהוּ. אֲבָל יַקִּירָא דָּא, אִי לָאו דְּאֵשֶׁת כְּסִילוּת אִשְׁתְּתַּף בָּה. בְּמִלָּה דָּא לָא תִּשְׁאַל, דְּהָא יְדַעְנָא דְּלָאו עַל דְּבִיתָךְ שָׁאַלְתָּ, אֶלָּא עַל מַה דִּכְתִּיב, (ישעיהו י״ט:א׳) הִנֵּה יְיָ רוֹכֵב עַל עָב קַל. וְהַהוּא עָב קַל אִקְרֵי דַּעַת, מֵהַהִיא כַּלָּה יִרְאַת יְיָ, וְאִיהִי קַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא כְּגַוְונָא דְּדַעַת עִלָּאָה, אֲבָל (ועל דא) אִקְרֵי קַל. וְהָא יְדַעְנָא שְׁאֶלְתָּא דִּילָךְ מַאי הִיא.