פרשת פנחס

הָכָא אַפְלִיגוּ עַמּוּדִין קַדְמָאִין דְּעָלְמָא. חַד אָמַר, אִיּוֹב מֵחֲסִידֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם הֲוָה. וְחַד אָמַר, מֵחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל הֲוָה. וְאַלְקֵי, לְכַפְּרָא עַל עָלְמָא. דְּהָא יוֹמָא חַד אַשְׁכְּחֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְאֵלִיָּהוּ. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי תָּנֵינָן דְּאִית צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. אָמַר, צַדִּיק, כָּל שֶׁמְּמוּעֲטִין לוֹ חוֹבוֹתָיו נוֹתְנִין לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה חוֹבוֹ, וְעַל כֵּן צַדִּיק וְרַע לוֹ. וְכָל שֶׁמְרוּבִּין עֲווֹנוֹתָיו, וּמְמוּעֲטִין זָכִיוֹתָיו, נוֹתְנִין לוֹ שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. אָמַר לֵיהּ, דִּינוֹי דְּמָארֵי עָלְמָא עֲתִיקִין (ס"א עמיקין) אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכַפְּרָא חוֹבִין דְּעָלְמָא, אַלְקֵי בִּדְרוֹעָא דִּלְהוֹן, וְאָסֵי לְכוּלְהוּ. מְתַל לְאַסְיָיא, דְּאַלְקֵי לִדְרוֹעָא, לְשֵׁיזָבָא לְכָל שַׁיְיפִין. כְּמָה דִּכְתִיב, (ישעיהו נ״ג:ה׳) וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ וְגוֹ'. (רי"ח)