תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה, מִתְתָּקַן שַׂעֲרָא (ונחית) תְּחוֹת פּוּמָא, מֵרֵישָׁא חֲדָא לְרֵישָׁא חֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ז׳:י״ח) לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים ב י״ט:ד׳) וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה. הַנִּמְצָאָה מַמָּשׁ. שְׁאֵרִית דִּכְתִּיב, (צפניה ג׳:י״ג) שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה.
ספר הזוהר