תָּאנָא, כְּתִיב (תהילים כ״ט:ט׳) קוֹל יְיָ' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת, אַיָּלוֹת, אַיֶּלַת כְּתִיב חָסֵר, דָּא אַיְלוֹת הַשָּׂדֶה (נ"א דא אילת דשחר). (דבר אחר אילות השדה), דְּתַנְיָא, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא, הַאי קוֹל נָפִיק, וְכָאִיב כָּל אִינּוּן אַיַּלְתָּא דְּסַחֲרָנֵי כּוּרְסְיָיא יַקִּירָא קַדִּישָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ג׳:ז׳) שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ. דָּבָר אַחֵר יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב כ״ו:י״ג) חוֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ. וַיֶּחשׂוֹף יְעָרוֹת כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר. (שמואל א יב) בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ, וּכְתִיב (שיר השירים ה׳:א׳) אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, וְיַנְקָא לְהוּ כְּאִמָּא דְּיָנְקָא לִבְנִין.
ספר הזוהר